מתוך Js2
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

א



אב - 1

אב - 2

אב - 3

אב - 4 (חודש אב)

אב אחד לכולנו

אב אחד מפרנס עשרה בנים באהבה וברצון ועשרה בנים לא מפרנסים באהבה וברצון אב אחד

אב אין לו חזקה בנכסי הבן ובן אין לו חזקה בנכסי האב

אב אינו חייב במזונות הבנים קטנים, אבל קטני קטנים בית דין כופין אותו, בין זכרים בין נקבות

אב אינו חייב במזונות בתו בחייו

אב: אין אב לנכרי

אב - אמאי קרי לה? ותולדה – אמאי קרי לה?

אב בחכמה ואב לדורות

אב בחכמה ורך בשנים

אב בית דין

אב בית דין נכנס

אב בית דין נכנס – עושין לו שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן עד שישב במקומו

אב בית דין עובר – עומד מלפניו מלא עיניו

אב בית דין שסרח

אב בית דין שסרח – אין מנדין אותו באושא התקינו אלא אומרים לו: הכבד ושב בביתך

אב בית דין שמת – כל בתי מדרשות שבעירו בטלין

אב בית הכנסת

אב בית הכנסת - 2

אב בפירות ביתו

אב בתורה אב בחכמה אב בנביאות

אב גולה על ידי הבן ובן על ידי האב

אב: דיוקן האב

א'ב דבן סירא

אב הטומאה

אב הטומאה מטמא אדם וכלים

(אב) הוא ואמו חייבים בכבודו

אב – הימניה רחמנא בנישואין ולא בשבויה

אב – הך דהוואי במשכן חשיבא קרי ליה אב

(אב) המגדל נקרא אב ולא המוליד

אב המון גויים

אב המכה את בנו...אף על גב דגמיר – נמי מצוה הכא עביד

אב המכה את בנו ורב הרודה את תלמידו ושליח בית דין פטורין

אב המכה בנו גדול עובר 'ולפני עוור לא תתן מכשול' (ויקרא יט, יד) וחייב שמתא

אב הרחמים

אב הרמאים

אב ואם יש לכם

אב ובנו איש וקרובו, ב' אחים ב' שותפים פודין זה לזה מעשר שני, ונותנין זה לזה מעשר עני

אב ובנו אם ראו את החודש ילכו לבית דין להעיד

אב ובנו הרב ותלמידו בזמן שאין עמהם דיורים הרי הן כיחידים

אב ובנו פודין זה לזה מעשר שני ונותנין זה לזה מעשר עני

אב ותולדה דשבת

אב ותולדה במלאכות שבת

אב זוכה לבן בנוי ובכח ובעושר ובחכמה ובשנים ובמספר הדורות

אב זכאי בבתו בקידושיה – בכסף שטר ובביאה וזכאי במציאתה ובמעשי ידיה ובהפרת נדריה וכו'

אב חייב בבנו – למולו ולפדותו ללמדו אומנות

אב חייב בבנו למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אישה וללמדו אומנות

אב חייב ללמד את בנו תורה

(אב) חייב אדם לזון בניו ובנותיו עד שיהיו בני שש

אב חכם קודם לרבו

אב יורש את בנו

אב יסודי

אב – לא זכתה לו תורה אלא שבח נעורים בלבד

(אב) מדיר את בנו בנזיר (משנה נזיר ד, ו) והלכה למשה מסיני היא

אב - מותר לחבק בתו ולנשקה ולישן עמה בקרוב בשר וכן האם עם בנה – כל זמן שהם קטנים, הגדילו – שנעשה הבן גדול והבת גדולה...זה ישן בכסותו וזו בכסותה

אב – מטמא אדם וכלים, ואלו תולדות – אוכלין ומשקין מטמא, אדם וכלים לא מטמאין

אב מלאכה

אב מלאכה ותולדה דידיה לרבי אלעזר מיחייב שתיים

אב מקבל גט לבתו קטנה (בעל כורחה)

אב – משנכנס אב ממעטין בשמחה

אב נאמן לומר 'זה בני בכור ויטול פי שנים'

אב נאמן לומר 'זה בני בן שלוש עשרה שנה ויום אחד; בתי זו בת שתים עשרה שנה ויום אחד'

אב נאמן לומר' קידשתי את בתי'

אב נאמן לפסול את בניו

אב נזיקין

אב, עם חתנו לא מתקוטט אבל עם כלתו אפשר שיתקוטט

אב קודם לאם בכל מקום

אב קודם לאחי האב

אב קודם לאחין

אב קודם לאם בכל מקום

אב קודם לבת

אב קודם לכל יוצאי יריכו בנחלה

אב – ריע מזליה

אב שהרג – בנו נעשה לו גואל הדם

אב – שלא יקדש (אדם) את בתו כשהיא קטנה עד שתגדיל ותאמר 'בפלוני אני רוצה'

אב שמחל על כבודו כבודו מחול

(כלום יש) אב שמעיד על בנו?

אב שנשבה ומת בנו במדינה, ובן שנשבה ומת אביו במדינה, יורשי האב ויורשי הבן יחלוקו

אב שנתן אגטין (לגטון) לבניו בחייו ושיגר זה מעל זה – כלום יש להם זה על זה?

(כלום יש) אב ששונא את בנו?

(וישימני ל)אב

(לניני ולנכדי, עד כאן רחמי ה)אב על הבן

אבא

אבא אומר השקיני מים ואמא אומרת השקיני מים – איזה מהם קודם?

אבא אומר השקוני מים ומצוה לעשות...אם אפשר למצוה ליעשות על ידי אחרים תיעשה על ידי אחרים

(מי איכא) אבא דקאים קמא ברא?

(טבא ד)אבא מדברא

אבא לא מזכי ברא – דכתיב ואין מידי מציל

אבא לגבי בריה אחולי אחיל

אב לגבי בריה שעבודי משעבד נפשיה

(ל)אבא – לחברי

אבא מת ומוטל בחמה וכלבים של בית אבא רעבים – מה אעשה?

(אבא) סתם לא קרו אינשי לאבא דאבא

אבא קיים? אמר ליה אמא קיימת. אמר ליה: אימא קיימת? אמר ליה: אבא קיים

אבא רמאי הוא

אבב חנואתא נפישי אחי ומרחמי, אבב בזיוני - לא אחי ולא מרחמי

אבוב לחרי - זמר, לגרדאי לא מקבלוה מיניה

אבוה דשמואל כי אתי באורחא לא מצלי תלתא יומי

אבוה דשמואל לא שביק להו לבנתיה דנפקי בחוטין, ולא שביק להו גניאן גבי הדדי, ועביד להו מקואות ביומי ניסן

אבות העולם

אבותי גנזו אוצרות ממון ואני גנזתי אוצרות נפשות

אבותיך מצמתין ואתה מבזבז

אבותינו אמרו "נשִינו טובה" - אנו - אפילו בעינינו לא ראינו

אבותינו העבירו את התקרה...אבל אנו פעפענו את הכתלים

אבי אבי זה אביו ואמו

אביו של אדם כמלכו

אביך היכא?

אביך ערך לאסיא את ערק ללודקיא

(מוסר) אביך

אביך קנך

אבֵל

אָבֵל, איסור מלאכה

אבֵל, אלו מועדים מבטלים גזרת שבעה, ואילו מדיני האבלות נוהגים בחול המועד

אבֵל, בחול המועד

אבֵל, חזן

אבֵל, מדוע שבת איננה מפסיקה את האבלות?

אָבֵל, מלאכה

אבֵלוּת, סעודת הבראה

אבן הטוען

אבן השתיה

אבני ביתו וקורות ביתו של אדם מעידין בו

אבנים שישבנו עליהן בנערותנו עשו עמנו מלחמה בזקנותנו

אבֵל, הוא דקא מצטער נפשיה

אבֵל, סיכום עקרונות ההלכה בקשר לדיני אבלות

אבֵל, שחייב בסוכה

אבק, לא היה מצוי בהר הבית

אבר קטן שבאדם – משביעו רעב, מרעיבו שבע

אבר שהתחיל בעבירה – ממנו מתחלת הפורענות

אברם הוא אברהם (דברי הימים א, א, כב) – בתחלה אב לארם ולבסוף נעשה אב לכל העולם כולו

אגב אורחך לבעל דבבך אשתמע

אגב זריזותייהו דעבדי משתפיך

אֶגֶד, הגדרת המינימום

אגד לולב, גדריו

אֶגֶד, שאוגד דבר אחד

אֶגֶד, שאינו עשוי לטלטל בו

אגד שאסרו חכמים לסכך בו

אֶגֶד, שנעשה באקראי

אגרות מזון

אגרות שוּם

אגודל

אגודל-2

אדם חשוב, חשש הטיית הנר

אדם מועד לעולם

אדם נאמן לאסור את עצמו בעדותו לגבי עצמו בלבד

אהבה

אהבה ויראה

אהבה, יש לגדור אותה ביראה

אהבה נוצרת ע"י נוכחות קרובה

אהבה, ניטעת בלב מי שמטפח אחרים

אהבת החיים

אהבת ישראל

אוֹ

אוֹגֶן בור

אוהל, האם כולל גם גג לפי הגדרתו

אוויר

אוויר, אתי אוויר שלמעלה ומלמטה ומבטלים

אוכל ומשקה אין מצטרפים

אוכל נפש

אוכל נפש - 2

אוכל נפש, היתרו בחג, מנין

אומץ לב

אונן

אונן, כהן

אונן, מתי אוכל בקרבן פסח

אונן, שחייב לטבול על פי תקנת חכמים לפני אכילה בקודשים

אונן, תפילין

אוֹנס, דינו – ודין הקנס שהוא משלם לאבי הנערה

אונס ומפתה, ההבדלים ביניהם

אורחא דמילתא קתני

אורֵח, כל מה שבעל-הבית אומר לו יעשה חוץ מ'צא ועשה לי שֵרוּת בשוק'

אורח, רשאי לטלטל באכסניה

אורח, שלא הוזמן בהסכמה להימנות על אכילת הפסח

אורים ותומים

אח, מעמד הממזר

אחוה

אחרית הימים = עיינו ערך גוג ומגוג.

אי קשיא הא קשיא

איוב

איוב, עזרא, דברי הימים

איטר ומי שולט בשתי ידיו, דינם בנוגע לאחיזת הכוס בברכת המזון

איילונית, מקור הכינוי

איכא דרמי לה מירמא

איל

אָיִל קרב באחד עשר

אימא איפכא

אין אדם חוטא לא בשביל בנו ולא בשביל אחיו

אין אדם מסלק התריס (ביום טוב) אלא אם כן מתירים לו החזרתו

אין אדם מצוי לחטוא לאחר זמן

אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם - והאם יכול הבעל להקדיש מעשי ידי אשתו

אין אדם משים עצמו רשע

אין אדם נכנס לעזרה אפילו טהור עד שיטבול

אין בֵּין...

אין בנות ישראל הפקר

אין בעלי חיים נדחים

אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין

אין גוזרים אסכלה

אין דנים אפשר משאי אפשר

אין דרך בני אדם להתבונן בדרכים

אין המדַדֵה (באפרוחים) מדַדֵה אלא בכדי ראיית קינו

אין העדים כשרים אלא אם כן הם בני חורין בני ברית

אין הקדש יוצא לחולין אלא אם כן נכנס דבר אחר תחתיו לקדושה

אין הקדש מתחלל על המלאכה בבית המקדש

אין המת נשכח מן הלב קודם לשלושים יום

אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד

אין כוח הדיוט חמור מן ההקדש

אין לדבר סוף (אם כן אין לדבר סוף)

אין למדים תחילת מלאכה (בנוגע לרצענים) מסוף מלאכה

אין למדין מן האגדות

אין מוציאים אגודל במקדש בהגרלה

אין מחזיקים בנכסי קטן ואפילו הגדיל

אין מטריחים את הציבור יותר מדי

אין מעברים השנה בשלושים באדר הואיל וראוי לקבעו ניסן

אין מערבים שמחה בשמחה

אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן - וכן אחר המצה

אין מצוי לשאת שתי נשים

אין משנים מקדושה לקדושה

אין מִשְׂתכְּרִים מִשֶל עניים

אין נתינה פחות מביצה

אין עושים שררה על הציבור בעסקי ממון פחות משניים

אין עני אלא בדעת

אין עניות במקום עשירות

אין פוחתין בבית המקדש משלושה גזברין ושבעה אמרכלים

אין "פרוס" פחות מחמישה עשר יום

אין קבע אלא בישיבה

אין קבע לשינה

אין קרבן יחיד משתנה לשל ציבור

אין קרבן ציבור חלוק

אין שואלים את הגשמים אלא סמוך לגשמים

אין שמחה בזמן המקדש אלא באכילת בשר שלמים

אין שניים (שני בני אדם) מצויים לחטוא בשביל אחד

אין שתייה בלא אכילה

אין אומרים בַּקרוּ גמל בקרו את חזִיר

אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו

איסור

איסורייתא דסורא

איסטיס, כהן שידיו צבועות באיסטיס, ומדוע לא מביטים בכהנים המברכים בשעת ברכת כהנים

איסטניס

איסטניס, ביחס לחובת הישיבה בסוכה

איסטניס, עלייה לרגל

איפה

אירוסין: מעמדם המשפטי כספק-נישואין

אירוסין, מתי עושים ומתי אין עושים סעודת אירוסין בטקס האירוסין

איש

איש, למעֵט ציבור

אישה איש, יצר ותאווה

אישה, בנוגע לקוּפָּה המיועדת להוצאת עבור צורכי בשמים ותמרוקים

אישה, בעלה חייב לאכול עימה סעודה אחת לפחות בכל יום מימות השבוע

אישה, האהבה אליה, כמחמד-עיניו של הבעל

אישה, העוברת על דת משה ויהודית

אישה, חיוב האישה בברכת המזון

אישה, טלטול

אישה, יכולה לומר "איני ניזונת ואיני עושה"

אישה יצרִית פחות מהאיש

אישה, מתי יכול הבעל להשביעה שלא נטלה כספים משלו לכיסה מהוצאות משק הבית שעשתה

אישה, מעשה ידיה לבעלה

אישה, מציאת אישה לבעלה

אישה נדרנית

אישה - סוגי נשים שונות ותפקידן לדעתן

אישה, על האישה מוטל לשרת את בעלה בשבעה סוגי מלאכות גדולות

אישה רעה, שידוכים

אישה שחָבְלוּ בה, דין חובל באישה

אישה שיש עליה נדרים ואישה בעלת מום – והדיון בכלל ש"אין אדם עושה בעילתו בעילת זְנוּת"

אישה שנוהגת שלא כדת משה ויהודית - ובעלה מוציאה בלא כתובה

אישה, מכונה 'חלשה' בגביית כתובתה

אישה שנדרה נדרי "עינוי נפש" והבעל קיים את נדרה – עליו לגרשה לאלתר ולשלם לה את סכום כתובתה

אישה שנואה

אישה שנפלו לידיה נכסים ומכרה את פירותיהם

איתימא

אך, רק, אכין ורקין - מיעוטים

אכילה גורמת לשינה

אכילה, עניינה הפנימי

אכילת פרס

אכילת קבע, הגדרתה

אכילת קבע ואכילת עראי

אלא הכי קאמר

אלה פוסל את הראשונים ואלה מוסיף על הראשונים

אליהו, גילוי אליהו

אליהו הנביא

אליעזר, רבי אליעזר שמותי הוא

אלכסנדר מוקדון

אל תקרי

אם למקרא או למסורת

אמה

אמונה וכפירה, כמדרגות לולייניות

אמונת חכמים

אמורא שפוסק שלא כמשנה הלכה כמותו

אמוראים, גדולתם בצעירותם

אמורים

אֵמורים

אמירה והגדה

אמירה לגוי בשבת

אמירה לנכרי

אמן, עניית אמן אחר שמיעת ברכה - כשהתכוון לצאת ידי חובה

אמר מר

אמירה לגוי בשבת

אמנות

אמצע הדרך

אמת המים בבית המקדש

אמת וצורך הם עניין אחד

אנדרוֹגִינוּס שהוא כהן

אנדרוגינוס, נושא אישה אך לא נישא לגבר

אנוס ושוגג

אנוסה, דין אישה שנאנסה

אנוסה ומפותה, דין נישואי האנס או המפתה לאחת מקרובותיהן

אנוסה שהיא קרובת אשתו של האונס

אנפולין, האם כשרים לחליצה

אנרכיזם

איסור אינו חל על איסור אלא אם כן באים שני האיסורים כאחד

אַסְכְלָאוֹת

אסמכתא, בענייני ממון

אסמכתא לתקנות חז"ל

אסקלב גודו

אפוד

אפיקורס, אוסר עירובי חצרות והגדרתו

אפר כירה, מערב יום טוב, נחשב כמוכן

אקסיסטנציאליזם כפרני

ארבעה אבות נזיקין

ארבע אמות קונות

ארבעת המינים, דין שָאול

ארוחת בוקר, נוהגים שונים

ארון הגנוז, מקומו

ארוסה, נותנים לה שנים עשר חודש לפרנס עצמה

ארוסה שזנתה – ההלכות הנוגעות למקרה זה

ארז

ארכובה, הגדרת שטחה של הרגל כאבר בגוף

אריכות ימים, עושר

ארמית

ארמית, בבית המקדש

ארץ גזירה

ארץ ישראל

ארץ ישראל, גבולות הארץ, שבת

ארץ ישראל, זיכרון, פורים

ארץ ישראל, קדושתה לא בטלה

ארץ ישראל קדושתה לא בטלה גם כשבית המקדש חרב

אש

אשם, קורבן אשם

אשם תלוי

אש המערכה

אֶשְכְּרוֹע

אשם

אשם ודאי ואשם תלוי

אשת כהן, מתי אוכלת תרומה

אשת יפת תואר

אתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא

אתקצאי למצווה או לכולי יומא

אתרוג

אתרוג, אדם המריח אותו, האם מברך אשר נתן ריח בפירות?

אתרוג חסר

אתרוג מנומר

ב

בגד על בגד

בהמה, גידולי קרקע

בהמה, לא מקבלת טומאה

בהמה, לעשותה מחיצה

בהמות, מכירה לגוי

בור

בושה, ביוש, קרבן פסח

בושה, ביוש, שלא לבייש מי שאין לו

בזיך, בזיכים

ביטול איסור, אין מבטלין איסור לכתחילה, והדין הנוגע לסכך מחובר ותלוש

ביטול רשות

בין הערביים, להגדרת הזמן

ביעור חמץ, בערב פסח שחל בשבת

ביצה

ביצים, מתי נסרחות

בירה

בישולי גויים, גזירה על בישולי גויים

בישול, קורבן פסח

בית הפרס, הגדרתו

בית הבליעה

בית השלחין

בית, פרטיות

בית קיבול העשוי למלאת שמיה בית קיבול

בכור

בכור בעל מום

במיטב הארץ

בן תרבות

בעל – ישראל או כהן – האוסר על אשתו בנדר ליהנות מכנסיו

בעל האוסר על עצמו בנדר את תשמיש המיטה עם אשתו

בפני בית דין

ברירה, אין ברירה בדאורייתא

ברירה, אם ישב ברירה להלכה

ברירה, מתי אומרים שיש ברירה

ברייתא דמ"ט מידות

ברכה אחרונה, רק על שיעור רביעית

ברכת חתנים, "שהשמחה במעונו"

בשר רך בולע אף שאינו חם




ג

גבעול, הגדרתו

גדיים בוקעים

גוד אסיק וגוד אחית

גוי

גוי, סתם נכרים

גוי, לעניין טומאה

גופא, מתי נאמר

גורל, שהוטל על פדויי הלויים

גזירה דרבנן מפקעת מה שמותר וכשר מהתורה

גזירה לגזירה-1

גזירה לגזירה-2

גזירה משום חשש בורות

גזירה שווה

גזל הרבים

גזלן, קניין

גחלת ושלהבת

גט מקושר וגט קרח

גיד ועצם

גידולי קרקע וגידולו מן הארץ

גילוי מילתא

גילוי מילתא בעלמא

גירושין – באילו מקרים הבעל איננו יכול להחזיר את אשתו לאחר שגירשה – והתקנה שתוקנה "מפני תיקון העולם"

גרדומים

גריפה, מלפני הבהמה







ד

דיו לבא מן הדין להיות כנדון

דליל קשור ברגליו (=של התרנגול) או שהיה מהדס ומשבר את הכלים

דרכן לילך ולהזיק




ה

הבער

היינו כד היינו חבית

היתר, להתיר דבר המותר למי שנהגו בו איסור

הכשרתי במקצת נזקו חבתי בתשלומין כהכשר כל נזקו

הפקר, חפצי הפקר קונים שביתה לעצמם במקומם

הצד השווה






ן

וולד מוציא את אימו לשוק






ז



ח

חבילה, הגדרתה

חתן שמתו אביו או אמו - מותר לו לבעול בעילה ראשונה ופורש

חמשה מועדים

חמשה תמין




ט

טוב הלב, יסוד מחשבת האחדות

טומאה יכול לקבל רק מאכל אדם, אך מאכל בהמה לא מקבל טומאה

טֶפח




י

יהושע בן גמלא

יש בהן רוח חיים

יתומה שנישאת – מה הוא סכום הנדוניה שעל היורשים להעניק לה







כ

כד שהונח ברשות הרבים – ונתקל בו אדם ושברו – דינו

כיון דלזכרון הוא - כבפְנִים דמי

כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו

(ה)כלב והגדי שקפצו מראש הגג

(ה)כלב שנטל את החררה והלך לגדיש

כלה, חובה לפסוק לה נדוניה של חמישים זוז לפחות

כַּת, הגדרתה, אינה פחותה מעשרה

כתיבה אשורית





ל

לא הרי... כהרי

לָבוד, אין אומרים לבוד להחמיר

לבוד ו"גוד אסיק", אם נאמרים יחד

לָבוד, אין אומרים לבוד לגבי טומאה






מ

מבעה

מבעטת

מוקצה, אין מוקצה אלא בשבת ויו"ט ולא בחוה"מ

מוקצה, אינו מן המוכן

מידות שהתורה נדרשת בהן: ליברמן על מקור המידות

מים, אם ניכרים בעיסה ביום טוב








נ

"נותנים לפניהם מזונות"

נויי סוכה, עד ארבעה טפחים

הניזק והמזיק בתשלומין

נכסים שאין בהן מעילה

נכסים של בני ברית

נפלו לה נכסים

נשים בכלל הנזק

נתקל פושע הוא





ס

סימא את עין חבירו





ע

על פי עדים

עיקרים, עיקרי האמונה







פ

פרשת המוספים

פרשת המועדות





צ

צרורות




ק

קל וחומר

קטן





ר

ריח גט

רשות המיוחדת למזיק

רשות הניזק והמזיק






ש

(ה)שופך מים ברשות הרבים - והוזק בהן אחר

שם המפורש

שוה כסף

שום כסף

שור

שור מועד ושור תם

שִיוּר בגט







ת

התרנגולים מועדין להלך כדרכן ולשבר